ארבע פונקציות הקשב

בשנים האחרונות מסתבר יותר ויותר, שהיבטים שונים של קשב משפיעים בצורה משמעותית על רכישת מיומנויות אקדמיות והשליטה בהן. עוד ידוע, כי היכולת הקשבית (על היבטיה השונים) עוברת שינויים משמעותיים במהלך הילדות ובמהלך גיל ההתבגרות. עד כה, בדקו האבחונים הקיימים רק מערכת קשב אחת (למשל: מבחן T.O.V.A ומבחן Conners בודקים את מערכת הקשב המתמשך בלבד). בעקבות זאת, ילדים ומבוגרים שסובלים מתפקוד לקוי של מערכת אחרת – לא אובחנו באופן מדויק. לפני מספר שנים פותחה מערכת ממוחשבת חדשה להערכת תפקודי קשב בכל אחת מארבע מערכות הקשב: קשב מתמשך, קשב סלקטיבי, הפניית קשב ושליטה ובקרה בקשב. מערכת מבחני הפרופיל הקשבי מייצרת לכל ילד, נער או מבוגר פרופיל קשבי המתאר את רמת תפקודו בכל אחת מארבע מערכות הקשב הנ"ל (Tsal, Shalev, & Mevorach, 2005). לפירוט ולדיוק של האבחון יש חשיבות רבה מכיוון שילדים (או מבוגרים) שנראים מבחינה התנהגותית דומים מאד (לדוגמא, שני אנשים שמרבים לנוע במקום מושבם, מתקשים להתרכז, קופצים מפעילות לפעילות וכו') יכולים להתגלות כבעלי פרופיל קשבי מאד שונה (לדוגמא האחד סובל מבעיה בקשב מתמשך ומבעיה בקשב סלקטיבי ואילו השני סובל מבעיה בשליטה ובקרה בקשב ומבעיה בהפניית קשב). מציאת הפרופיל הקשבי האישי משמעותית ביותר לשם הבנת מכלול הקשיים הקשביים איתם מתמודד הילד/המבוגר ולשם התאמת הטיפול המתאים ביותר לכל אחד. בנוסף, פותחה מערכת ממוחשבת של אימון קשבי המאמנת באופן ממוקד את כל אחת מארבע פונקציות הקשב (Shalev, Tsal, & Mevorach, 2007). להלן פירוט כללי של ארבע מערכות הקשב וההשלכה של כל אחת מהן לחיי היומיום.

קשב מתמשך

היכולת להקצות משאבים קשביים לאורך זמן תוך שמירה על רמה קבועה של ביצוע. ליקוי ביכולת זו יבוא לידי ביטוי במיוחד במצבים בהם נדרשת פעילות קשבית מתמשכת ללא פעילות תגובתית בצידה. מצבים מסוג זה הנם קשים במיוחד עקב הצורך בשמירה בו זמנית של אקטיביות המערכת הקשבית ופסיביות המערכת התגובתית. במצב של העדר תגובה קיימת נטייה טבעית ל'התנתקויות' מידי פעם. קיים מגוון רחב של מצבים מסוג זה במסגרות הלימוד השונות: האזנה לשיעור או הרצאה; הקשבה להוראות הניתנות על ידי המורה/ המרצה.

קשב סלקטיבי

היכולת למקד קשב במידע רלבנטי חזותי או שמיעתי תוך התעלמות מגירויים מסיחים. פעילות תקינה של מערכת הקשב הסלקטיבי מאפשרת התמקדות במידע רלבנטי גם כאשר אינו אטרקטיבי או מובלע על רקע של מסיחים בולטים, פתאומיים, רועשים או מעניינים במיוחד. ליקוי במערכת זו גורם למצב בו מיקוד הקשב מושפע פחות מכוונות הפרט ויותר ממאפייני הסביבה. כך, למשל, מידע לא רלבנטי אך בולט או רועש במיוחד יגרום להסחה ויפגע ביכולת למקד קשב בערוץ רלבנטי. דוגמאות ממצבים לימודיים: הלומד מבצע עבודה עצמית וברקע רעשים שונים; הלומד כותב מבחן ובחוץ קולות ורעשים מגוונים.

הכוונת קשב

היכולת להפעיל מנגנון המאפשר הפניית קשב למיקום מסוים בשדה החזותי, ניתוק, והעברת קשב למיקום חדש. מערכת זו חשובה במיוחד למטלות הדורשות סריקה ומעקב אחר גירויים בשדה החזותי כמו למשל קריאה. ליקוי במערכת זו יוצר מצב בו הקשב מופנה למיקום שאינו המיקום המדויק של גירוי המטרה ולכן רמת העיבוד של גירוי המטרה נפגעת. כל פעילות אקדמית הדורשת סריקה שיטתית מתבססת על תפקוד תקין של מערכת הפניית הקשב. לפיכך, קיים קשר ממשי בין תפקוד מערכת זו לבין קריאה, כתיבה ובמיוחד העתקה מהלוח

בקרת קשב

זוהי מערכת בקרת-על המפקחת על כל המערכות הקשביות האחרות. מערכת זו אחראית על היכולת לארגן, לתכנן ולבצע פעולות מורכבות, על היכולת להשתמש בפידבק פנימי וחיצוני, היכולת להתמודד עם מצבי קונפליקט בהם יש תחרות בין תגובות. ליקוי במערכת זו ישפיע על מגוון רחב של פעילויות ובמיוחד על השליטה בקשב. כתוצאה מכך, עלולים להיווצר קשיים בארגון, בבחירת אסטרטגיה מתאימה לנסיבות. ליקוי במערכת בקרת הקשב יגרום לקשיים בהתמודדות עם מצבי קונפליקט, במצבים בהם יש לבצע מספר פעולות בו בזמן, בביצוע מטלות עמומות (שאינן מוגדרות היטב) ובתכנון וארגון של פעילויות מורכבות.

Shalev, L., Tsal., Y., & Mevorach, C. (2007). Computerized Progressive Attentional Training (CPAT) program: Effective direct intervention for children with ADHD. Child Neuropsychology, 13, 382-388.
Tsal, Y., Shalev, L., & Mevorach, C. (2005). The diversity of attention deficits in ADHD: The prevalence of four factors in ADHD versus controls. Journal of Learning Disabilities, 38, 142-157.

האבחון על פי ארבע פונקציות הקשב

האבחון על פי ארבע מערכות הקשב מתבצע באמצעות תוכנת מחשב מיוחדת שפותחה ע"י פרופ' יהושע צאל, ד"ר לילך שלו-מבורך וד"ר כרמל מבורך ונערך במהלך שניים –שלושה מפגשים. כל מפגש אורך כשעה. בפגישה הראשונה (והשנייה, אם יש צורך) מבצע הנבדק מטלות ממוחשבות הממפות את יכולותיו הקשביות ביחס לנורמה. הפגישה האחרונה מיועדת להצגת דוח האבחון לנבדק, להסברים ולמענה על שאלותיו. האבחון בשיטה זו מגלה את מגוון הליקויים הספציפיים בכל אחת מפונקציות הקשב של הנבדק ומאפשר יצירת פרופיל קשבי של הנבדק. פרופיל קשבי מאפשר בניית תוכנית טיפול המותאמת באופן אישי לבעיותיו של הנבדק.

אימון קישבי

המלצה על אימון קישבי תינתן על פי הממצאים של האבחון. האימון הקישבי מתבצע באמצעות מערכת ממוחשבת המשפרת באופן ממוקד את הפונקציות הקשביות שנמצאו לקויות באבחון. תוכנית האימון מקדמת את המתאמן תוך שינוי הדרגתי ברמות הקושי והמתאמן מקבל משוב מיידי על ביצועיו. כל מפגש אורך שעה. אימון מתבצע במהלך כ- 16 מפגשים. כתוצאה מהאימון, ברמה הבסיסית חלים שיפורים במיומנויות קשב כמו: שימור הקשב לאורך זמן, מיקוד הקשב במטרה והתעלמות ממסיחים, הפניית הקשב ביעילות ובדיוק וחלוקת הקשב במטלות מורכבות. שיפור מיומנויות הקשב מביא לשיפור בביצועים האקדמיים במטלות של קריאה, כתיבה, מתמטיקה והבנת הנקרא. בנוסף, תוך כדי תהליך האימון לומד המתאמן להפנים הרגלי עבודה חשובים ובסיסיים כמו התמקדות במטלה, דחיית הסחות התגברות על דברנות יתר במהלך העבודה וכו'. ולבסוף, המשובים החיוביים, העלייה בדרגות הקושי ושיפור הביצועים במהלך האימון מבססים את הביטחון העצמי של המתאמן ומשפרים את האמון ביכולותיו ובעצמו.

לבדוק האם אימון מתאים לי עכשיו? וליצור קשר ללא תשלום
לקרוא על שיפור קשב וריכוז